פסק-דין בתיק ת"א 19581-07

1.         בתאריך 7.4.02, שעה שהתובעת חצתה כביש בשכונת הדר הכרמל בחיפה, היא נפגעה בתאונת דרכים על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2. אין עוררין שהנתבעים נושאים באחריות מוחלטת לגרם התאונה ותוצאותיה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

2.         עוד בשלבים המוקדמים של הדיון הסכימו ב"כ הצדדים למינויו של ד"ר אמיר יון כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. ד"ר יון הגיש את חוות דעתו המפורטת (ת/1), אף השיב לשאלות הבהרה, הגם שאלו לא הונחו בפניי, ונחקר ממושכות על חוות דעתו.

3.         התיק נע ונד בין מספר שופטים. תחילה דנה בו כב' השופטת טאובר, לאחר מכן כב' השופטת מישורי. לאחר מכן התיק נותב לכב' השופט כנעאן, ומשפסל עצמו מלדון בתיק נותב התיק לטיפולי. בישיבת קדם משפט הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

4.         בלב המחלוקת בין בעלי הדין ניצבת חוות דעתו של ד"ר יון. ב"כ התובעת עשה כל מאמץ על מנת להניע את בית המשפט שלא לסמוך ידו על קביעותיו של המומחה. כך, בעיקר לנוכח שפע רב של תיעוד רפואי המצביע, לשיטתו, על שורה ארוכה של טיפולים שניתנו לתובעת, במרוצת השנים. אלו כללו, בין היתר, שורה של טיפולי פיזיוטרפיה, ביקורים במרפאות כאב, ניתוח ארטרוסקופיה וביקורים רבים ושונים אצל רופאים. אין זאת אלא, כך טענתו, כל אלו מעידים על כך שאלו הם פועל יוצא של תאונת הדרכים שהתרגשה על התובעת. שהרי אין עוררין על מצבה הרפואי התקין, עובר לתאונה.

5.         וחרף כל אלו בדעתי לאמץ את חוות דעתו של ד"ר יון, כמות-שהיא. אכן, הגם שבית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעת של מומחה המתמנה על ידו, ברגיל נוהג בית המשפט לעשות כן. שהרי, ביסודו של דבר, זה היגיון-פועלו וטעם-מינויו של המומחה שמתמנה על ידי בית המשפט. כך, בעיקר, כאשר עסקינן בהשגות רפואיות-מקצועיות. והרי אין עוררין לעניין התנהלותו של ד"ר יון, וכזכור מינויו לא היה פועל יוצא של כפיית בית המשפט, אלא של הסכמת ב"כ הצדדים, ובעיקר זו של ב"כ התובעת עצמו.

6.         בפני ד"ר יון הוצג התיעוד הרפואי המרשים, בכמותו, מטעם התובעת. חרף כל אלו לא מצא ד"ר יון קשר סיבתי בין הטיפולים האמורים לבין גרם התאונה. הוא ידע להטעים כי "במשך הזמן שחלף מאז התאונה, הגברת נבדקה על ידי טובי האורטופדים בחיפה כולל פרופ' סודרי ואף לא אחד מהם, מצא ממצא פתולוגי בברכה השמאלית. בדיקת MRI  של הברך ובארטוסקופיה של הברך, שלדעתי משקפים נאמנה את המצב התוך-מפרקי נמצאו מעט ממצאים ניווניים בלבד, ללא כל ממצא חבלתי. כך שאם אסכם את בדיקתי ובדיקות ההדמיה והארטרוסקופיה שעברה הגברת גרבק, לא נמצאה כל עדות לחבלה בברך שמאל ועל כן, לא נותרה לגברת כל נכות כתוצאה מהתאונה הנדונה".

7.         חזרתי ובחנתי את חקירתו הנגדית של המומחה, אף חזרתי ובחנתי את טענות ב"כ הצדדים, ולא נמצא לי כל טעם טוב להמיר את שיקול דעתו המקצועי של ד"ר יון, בשיקול דעתי הלא מקצועי.

8.         כך, ככל שעסקינן בקביעתו של המומחה באשר להעדר נכות צמיתה. חבל שב"כ הצדדים, ובעיקר ב"כ התובעת, לא ראו להפנות למומחה שאלות באשר להעדר כושר עבודה מוחלט, ושמא נכויות זמניות שהיו לתובעת לתקופת-מה. חרף זאת, ועל דרך האומדן השיפוטי, אניח כי כתוצאה מן התאונה נגרם לתובעת אי כושר מוחלט ואי כושר זמני לתקופה כוללת של שישה חודשים. מאז ועד היום, כך אני קובע, מכאוביה ותחלואיה של התובעת, אינם קשורים לתאונה הנדונה בפניי.

9.         ואולם, כמדומה, אף קביעתי זו לא תושיע לתובעת באופן משמעותי. על פי הנטען, התובעת הינה תופרת וזבנית במקצועה. נטען כי עובר לתאונה היא הייתה מובטלת וחיפשה מקום עבודה. התובעת לא השכילה להוכיח את גובה שכרה והכנסותיה, לא לפני התאונה שעה שעבדה, אף לא לאחר שהחלה לעבוד באופן זמני. טענת ב"כ התובעת כי יש לשום את שכרה על בסיס שכר המינימום, אף היא לא זכתה לכל עיגון. נהפוך הוא: לנוכח עברה התעסוקתי של התובעת, כעולה מתיק המל"ל שבפניי, דומה שבסיס שכרה החודשי אף נמוך משכר המינימום.

10.        לנוכח כל אלו זכאית התובעת לפיצוי בגין כאב וסבל, בגין תקופה סבלה ומכאוביה במשך כחצי שנה. הגם שהתובעת לא המציאה תיעוד להנחת דעתי לעניין הוצאות רפואיות והוצאות נלוות לעבר, הוצאות נסיעה בעבר ותרופות ומשככי כאבים בעבר, אאמוד אותם בסכום של 4,000 ש"ח. אניח, בדוחק, שמא בשולי התקופה יכולה הייתה להיות משמעות להפסד שכר בעבר. לכאורה הייתה זכאית התובעת לעזרת צד ג' בעבר, ואולם משעה שב"כ התובעת אף אינו טוען זאת בסיכום טענותיו, לא אפסוק סכום זה.

11.        לנוכח העובדה שלתובעת לא נפסקה נכות צמיתה, אין בדעתי לזכותה בכל סכומים בגין ראשי נזק הצופים פני עתיד.

12.        לנוכח השיקולים האמורים, ולאור האמור בסעיף 10 הנ"ל, הנני אומד את הפסדי העבר של התובעת בעבר והנזקים בגין תקופה זו, בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

13.        לפיכך הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,000 ש"ח בצירוף אגרת תביעה כמתחייב ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% על הסך הנ"ל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

14.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: